Сборник священных книг иудаизма - הסֵפֵרים (hа-сэфэрим) или תנך (танах)
(XIII-V века до н.э.)

שְׁמוּאֵל («Ш’муэ́ль» - Самуил) א

◄◄ | ◄ | Глава ⚫ | ► | ►►

¹ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וִיהוֹנָתָן בָּא הָעִיר׃

² וַיָּבֹא דָוִד נֹבֶה, אֶל־אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן; וַיֶּחֱרַד אֲחִימֶלֶךְ לִקְרַאת דָּוִד, וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ, וְאִישׁ אֵין אִתָּךְ׃

³ וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן, הַמֶּלֶךְ צִוַּנִי דָבָר, וַיֹּאמֶר אֵלַי, אִישׁ אַל־יֵדַע מְאוּמָה אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־אָנֹכִי שֹׁלֵחֲךָ וַאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ; וְאֶת־הַנְּעָרִים יוֹדַעְתִּי, אֶל־מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמוֹנִי׃

⁴ וְעַתָּה, מַה־יֵּשׁ תַּחַת־יָדְךָ חֲמִשָּׁה־לֶחֶם תְּנָה בְיָדִי; אוֹ הַנִּמְצָא׃

⁵ וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת־דָּוִד וַיֹּאמֶר, אֵין־לֶחֶם חֹל אֶל־תַּחַת יָדִי; כִּי־אִם־לֶחֶם קֹדֶשׁ יֵשׁ, אִם־נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה׃    פ

⁶ וַיַּעַן דָּוִד אֶת־הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר לוֹ, כִּי אִם־אִשָּׁה עֲצֻרָה־לָנוּ כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם, בְּצֵאתִי וַיִּהְיוּ כְלֵי־הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ; וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל, וְאַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי׃

⁷ וַיִּתֶּן־לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ; כִּי לֹא־הָיָה שָׁם לֶחֶם, כִּי־אִם־לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי יְהוָה, לָשׂוּם לֶחֶם חֹם, בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ׃

⁸ וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא, נֶעְצָר לִפְנֵי יְהוָה, וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי; אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל׃

⁹ וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ, וְאִין יֶשׁ־פֹּה תַחַת־יָדְךָ חֲנִית אוֹ־חָרֶב; כִּי גַם־חַרְבִּי וְגַם־כֵּלַי לֹא־לָקַחְתִּי בְיָדִי, כִּי־הָיָה דְבַר־הַמֶּלֶךְ נָחוּץ׃    ס

¹⁰ וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן, חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר־הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, הִנֵּה־הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד, אִם־אֹתָהּ תִּקַּח־לְךָ קָח, כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה; וַיֹּאמֶר דָּוִד אֵין כָּמוֹהָ תְּנֶנָּה לִּי׃

¹¹ וַיָּקָם דָּוִד, וַיִּבְרַח בַּיּוֹם־הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל; וַיָּבֹא אֶל־אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת׃

¹² וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו, הֲלוֹא־זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ; הֲלוֹא לָזֶה, יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר, הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפוֹ (בַּאֲלָפָיו), וְדָוִד בְּרִבְבֹתוֹ (בְּרִבְבֹתָיו)׃

¹³ וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ; וַיִּרָא מְאֹד, מִפְּנֵי אָכִישׁ מֶלֶךְ־גַּת׃

¹⁴ וַיְשַׁנּוֹ אֶת־טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם; וַיְתַו (וַיְתָיו) עַל־דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל־זְקָנוֹ׃

¹⁵ וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל־עֲבָדָיו; הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ, לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי׃

¹⁶ חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי, כִּי־הֲבֵאתֶם אֶת־זֶה, לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי; הֲזֶה יָבוֹא אֶל־בֵּיתִי׃    ס