Сборник священных книг иудаизма - הסֵפֵרים (hа-сэфэрим) или תנך (танах)
(XIII-V века до н.э.)

שְׁמוּאֵל («Ш’муэ́ль» - Самуил) א

◄◄ | ◄ | Глава ⚫ | ► | ►►

¹ וַיַּעַל, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, וַיִּחַן עַל־יָבֵשׁ גִּלְעָד; וַיֹּאמְרוּ כָּל־אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל־נָחָשׁ, כְּרָת־לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ׃

² וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם, בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל־עֵין יָמִין; וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃

³ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו זִקְנֵי יָבֵישׁ, הֶרֶף לָנוּ שִׁבְעַת יָמִים, וְנִשְׁלְחָה מַלְאָכִים, בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; וְאִם־אֵין מוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ וְיָצָאנוּ אֵלֶיךָ׃

⁴ וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל, וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיִּשְׂאוּ כָל־הָעָם אֶת־קוֹלָם וַיִּבְכּוּ׃

⁵ וְהִנֵּה שָׁאוּל, בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן־הַשָּׂדֶה, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, מַה־לָּעָם כִּי יִבְכּוּ; וַיְסַפְּרוּ־לוֹ, אֶת־דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ׃

⁶ וַתִּצְלַח רוּחַ־אֱלֹהִים עַל־שָׁאוּל, בְּשָׁמְעוֹ (כְּשָׁמְעוֹ) אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד׃

⁷ וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ, וַיְשַׁלַּח בְּכָל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל, כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ; וַיִּפֹּל פַּחַד־יְהוָה עַל־הָעָם, וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד׃

⁸ וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק; וַיִּהְיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף׃

⁹ וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים, כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד, מָחָר תִּהְיֶה־לָכֶם תְּשׁוּעָה בְּחֹם (כְּחֹם) הַשָּׁמֶשׁ; וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים, וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָחוּ׃

¹⁰ וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵישׁ, מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ, כְּכָל־הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם׃    ס

¹¹ וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת־הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ־הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּכּוּ אֶת־עַמּוֹן עַד־חֹם הַיּוֹם; וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ־בָם שְׁנַיִם יָחַד׃

¹² וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שְׁמוּאֵל, מִי הָאֹמֵר, שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ; תְּנוּ הָאֲנָשִׁים וּנְמִיתֵם׃

¹³ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, לֹא־יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה; כִּי הַיּוֹם עָשָׂה־יְהוָה תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל׃    ס

¹⁴ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל; וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה׃

¹⁵ וַיֵּלְכוּ כָל־הָעָם הַגִּלְגָּל, וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת־שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ־שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי יְהוָה; וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל־אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד־מְאֹד׃    פ